ענת אהרון נ' ביוטי טק בע"מ ואח'

החלטה

תביעה לביטול פסק דין בטענה שהמבקש זומן לדיון ביום 14.1.2010 ואילו הדיון התקיים ביום 11.1.2010. לפיכך, בית המשפט התבקש לבטל את הדיון מחובת הצדק.

כל הצדדים זומנו ליום 14.1.2010 והדיון התקיים ביום 14.1.2010 במעמד הנוכחים ולא ביום 11.1.2010. מועד הדיון המופיע בפרוטוקול נבע משגיאה של הקלדנית בתקופת הביניים שבה עבר בית המשפט הסבה לנט המשפט.

בתקופה זו עבדו הקלדניות על מסמכים של WORD ולשם כך הוכנה להם תבנית עבודה. שיטת העבודה הייתה שבכל יום דיונים נפתחה תיקיה לאותו יום ושם נפתחו מסמכי ה-WORD הפרטניים, לפי מספר התיק תוך השלמת החסר בעותק התבנית.

אלא במקום לעבוד בשיטת העבודה שנקבעה מראש, הקלדנית העתיקה את התבנית מיום דיונים אחר, ובמקרה זה מיום 11.1.2010 כולל הסיומת של מועד החתימה ועשתה שינויים במסמך. למרבה הצער היא לא שינתה את תאריך הדיון בין ברישא של המסמך (תבנית) ובין בסיפא שהועתקה (החתימה). לכן הפרוטוקול מופיע בקובץ WORD בתיקיה של ה-14.1.2010 תוך שימוש בתבנית של ה-11.1.2010.

הבדיקה של התכונות של הקובץ של הפרוטוקול הנדון מלמד שמדובר על קובץ מיום 14.1.2010 ולא על קובץ מיום 11.1.2010.

לפיכך הטעם שהועלה נדחה.

המבקשים לא נתנו הסבר מדוע לא הגיעו לדיון הגם שהוזמנו כדין. הם גם אינם טוענים שהגיעו לבית המשפט ביום 14.1.2010.

לגופה של מחלוקת נטען כי אשת המבקש מס' 1 רכשה את המכשיר נשוא התביעה ממכון קוסמטיקה באשדוד שהיה בקשיים כלכליים וערך מכירת חיסול בסכום של 30,000 ₪. נטען כי אם ישולם הסכום למבקש מס' 1 המכשיר יועבר למבקשת בתיק העיקרי, המשיבה מס' 1.

כמו כן ניתנה החלטה שיפוטית בהליך זמני בתיק דומה בבית משפט השלום בתל-אביב ביום 17.9.08, ושם נדחתה טענת המשיבה מס' 1 כי לא הצליחה להראות את שרשרת האחיזה ולמוטט את טענת הרכישה בתום לב ע"פ תקנת השוק. נטען כי כנגד המשיבה מס' 1 מעשה בית-דין ופלוגתא פסוקה. במחיקת המשיבים 1 – 4 ודחיית התביעה נגד המשיבה מס' 5 נותק הקשר בין הצדדים.

העתק הפרוטוקול צורף לבקשה. מדובר בסעד זמני לפני הגשת תביעה [בש"א 172092/08 בית משפט השלום תל-אביב-יפו (להלן "בשא תל אביב")].

המשיבים לבשא תל אביב הם המבקשים בבקשה זו, המשיבים 6 ו – 7 בתיק העיקרי. ההליך נמחק לאחר שבית המשפט לא מצא לנכון לתת סעד זמני. לא נשמעו ראיות ולא ניתן פסק-דין ולכן אין מדובר בהשתק, בין של פלוגתא ובין של עילה.

על פי התובענה בתיק העיקרי, עילת התביעה של המשיבה מס' 1 היא כי היא בעלת המכשיר שבמחלוקת והיא אפשרה את השימוש בו ע"י המשיבה מס' 1 בתיק העיקרי, שבעלי המניות שלה היו בשלב ראשון המשיבים 2 – 3 בתיק העיקרי ובהמשך המשיבים 4-5. תנאי השימוש נקבעו בהסכם מיום 15.6.06 שהופר ע"י המשיבה מס' 1. הסכם נוסף נחתם ע"י המשיבים 4-5 ביום 7.1.08, והובהר שהבעלות במכשיר הוא של המבקשת בתיק העיקרי.

בין לבין למדה המבקשת בתיק העיקרי, בדיעבד, כי המשיבה מס' 1 מכרה את המכשיר למשיבה מס' 5 ביום 29.4.07 שמכרה אותו בחזרה למשיבה מס' 1 ביום 24.10.07.

לאחר מכן המכשיר נמכר למשיבים 6-7. המבקשת התלוננה במשטרה על גניבה אך המשטרה ראתה בכך סכסוך עסקי.

על פי החוזה שצורף לתובענה לביסוס הזכויות של המבקשת במכשיר שבמחלוקת (נספח א') המבקשת רכשה ביום 28.4.05 את המכשיר מחברה ששיווקה את המכשיר שיוצר ע"י חברה בשם "אלפאטק מדיקל סיסטמס" כנגד תמורה.

בחודש יוני נכרת הסכם בין המבקשת ל"מכון סי ביוטי" באשדוד לפיו המכון שכר מהמבקשת את המכשיר בתנאים כלכליים שפורטו בזיכרון הדרים לא חתום (נספח ג'). מי שאישר קבלת המכשיר ואחריות למכשיר היה המשיב מס' 2 (נספח ג', אישור מיום 15.6.06).

בהמשך כרתה המבקשת הסכם ביום 7.1.08 עם המשיב מס' 4 לשימוש במכשיר באותו מכון ומסמך זה חתום. המבקשת מקשרת בין המכון לבין חברה בשם "ביוטי טק בע"מ", המשיבה מס' 1. המשיבה מס' 5 רכשה מניות באותה חברה ביום 29.4.07. ביום 24.10.07 העבירה המשיבה מס' 5 מניות למשיב מס' 2 באותה חברה. המשיב מס' 2 התחייב כלפי המבקשת ביוני 2006.

מתוך המקובץ עולה כי לכאורה המשיב מס' 2 התחייב כלפי המבקשת לשמור על המכשיר ואחר כך, כעבור שנה וחצי, נעשתה עסקה כזו מול המשיב מס' 3, כאשר על ההתחייבות חתומה גם המשיבה מס' 1.

ככל שניתן לדלות מתוך התיעוד שצורף לתצהיר המבקשת, האחרון ששכר את המכשיר מהמבקשת היה משה ווקנין לשימוש במכון.